הרומיים, Chapter 9 ט

א. אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש:

ב. כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי:

ג. כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי:

ד. אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות:

ה. ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן:

ו. אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה:

ז. ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע:

ח. כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע:

ט. כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן:

י. ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו:

יא. כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא:

יב. נאמר לה כי רב יעבד צעיר:

יג. ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי:

יד. אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה:

טו. כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם:

טז. ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם:

יז. כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ:

יח. ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו:

יט. וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב:

כ. אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני:

כא. אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון:

כב. ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון:

כג. להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד:

כד. והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים:

כה. כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה:

כו. והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי:

כז. וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה:

כח. כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ:

כט. וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו:

ל. ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה:

לא. וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע:

לב. ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף:

לג. ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש: