רות, Chapter 3 ג

א. ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך:

ב. ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה:

ג. ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות:

ד. ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין:

ה. ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה:

ו. ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה:

ז. ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב:

ח. ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו:

ט. ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה:

י. ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר:

יא. ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את:

יב. ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני:

יג. ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר:

יד. ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן:

טו. ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר:

טז. ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש:

יז. ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך:

יח. ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום: