שמואל א 20.2

ב. וַיֹּאמֶר לֹו חָלִילָה לֹא תָמוּת הִנֵּה [לֹו־עָשָׂה כ] (לֹא־יַעֲשֶׂה ק) אָבִי דָּבָר גָּדֹול אֹו דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת־אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת׃