טז. וְעַתָּה יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֹר לְעַבְדְּךָ דָוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֹּו לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹושֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל רַק אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת־דַּרְכָּם לָלֶכֶת בְּתֹורָתִי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי׃