ט. וַיִּשְׁלַח יְהֹואָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶל־אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר הַחֹוחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנֹון לַח אֶל־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנֹון לֵאמֹר תְּנָה־אֶת־בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנֹון וַתִּרְמֹס אֶת־הַחֹוחַ׃