יז. וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא־זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם וַיִּתְּנוּ־רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם וְאַתָּה אֱלֹוהַּ סְלִיחֹות חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ־אַפַּיִם וְרַב־ [וְחֶסֶד כ] (חֶסֶד ק) וְלֹא עֲזַבְתָּם׃