כג. ועל מרא־שמיא ׀ התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [קדמיך כ] (קדמך ק) [ואנתה כ] (ואנת ק) [ורברבניך כ] (ורברבנך ק) שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃