טו. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת־יְהֹונָדָב בֶּן־רֵכָב לִקְרָאתֹו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת־לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם־לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהֹונָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת־יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדֹו וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל־הַמֶּרְכָּבָה׃