כט. וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי־יֵאמַר [כ= שֵׁלָה] [ק= שָׁלוּ] עַל אֱלָהֲהֹון דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹוא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כָּל־קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָה אָחֳרָן דִּי־יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה׃