א. א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו {פ}
ב. ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
ג. ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו
ד. ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום
ה. ה ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
ו. ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
ז. ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
ח. ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
ט. ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא [ (Hosea 14:10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם {ש} ]