א. א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו
ב. ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל
ג. ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו
ד. ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
ה. ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין
ו. ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון
ז. ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו
ח. ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו
ט. ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים
י. י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים
יא. יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא
יב. יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי כמו זר נחשבו
יג. יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו
יד. יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה {פ}