ב. ב כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים
ג. ג אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק
ד. ד כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך
ה. ה הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב
ו. ו לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן
ז. ז לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו
ח. ח ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני
ט. ט ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו
י. י ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון
יא. יא אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים
יב. יב ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת
יג. יג וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם
יד. יד תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים
טו. טו יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם
טז. טז ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן
יז. יז ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו
יח. יח כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך
יט. יט היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח
כ. כ אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם
כא. כא השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני
כב. כב הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה
כג. כג מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה
כד. כד זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים
כה. כה כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק
כו. כו הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר
כז. כז כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו
כח. כח אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב
כט. כט אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו
ל. ל הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה
לא. לא כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר
לב. לב על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע
לג. לג יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה