א. א קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה
ב. ב כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה
ג. ג אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם
ד. ד ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל
ה. ה אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם
ו. ו כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל
ז. ז כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף
ח. ח אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי
ט. ט עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר
י. י הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות
יא. יא לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע
יב. יב מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה
יג. יג לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה
יד. יד יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים
טו. טו וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון
טז. טז ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה
יז. יז הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס
יח. יח כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה
יט. יט בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע
כ. כ ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב
כא. כא בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא
כב. כב לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא
כג. כג כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך
כד. כד וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא
כה. כה וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ
כו. כו תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו
כז. כז הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך