ב. ב אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל
ג. ג אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף
ד. ד חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם
ה. ה המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו
ו. ו המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
ז. ז האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
ח. ח נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים
ט. ט עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן
י. י עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר
יא. יא הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו
יב. יב הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה
יג. יג אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב
יד. יד אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
טו. טו אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
טז. טז אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי
יז. יז אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
יח. יח לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
יט. יט אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני
כ. כ אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני
כא. כא תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי
כב. כב אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה
כג. כג אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג
כד. כד ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא
כה. כה וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה
כו. כו חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל
כז. כז אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
כח. כח יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני
כט. כט אנכי ארשע למה-זה הבל איגע
ל. ל אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי
לא. לא אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
לב. לב כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט
לג. לג לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו
לד. לד יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני
לה. לה אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי