יונה, Chapter 4 ד

א. א וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו

ב. ב ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי--על כן קדמתי לברח תרשישה  כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה

ג. ג ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני  כי טוב מותי מחיי  {ס}

ד. ד ויאמר יהוה ההיטב חרה לך

ה. ה ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר

ו. ו וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה

ז. ז וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש

ח. ח ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי

ט. ט ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות

י. י ויאמר יהוה--אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו  שבן לילה היה ובן לילה אבד

יא. יא ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה--אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה  {ש}