א. א משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל
ב. ב לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה
ג. ג לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים
ד. ד לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה
ה. ה ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
ו. ו להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם
ז. ז יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו
ח. ח שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך
ט. ט כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך
י. י בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא
יא. יא אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם
יב. יב נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור
יג. יג כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל
יד. יד גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו
טו. טו בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם
טז. טז כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם
יז. יז כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף
יח. יח והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם
יט. יט כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח
כ. כ חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה
כא. כא בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר
כב. כב עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת
כג. כג תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם
כד. כד יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב
כה. כה ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם
כו. כו גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם
כז. כז בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה
כח. כח אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
כט. כט תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
ל. ל לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי
לא. לא ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו
לב. לב כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם
לג. לג ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה