א. א כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך
ב. ב ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה
ג. ג אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים
ד. ד אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל
ה. ה התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים
ו. ו אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו
ז. ז כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך
ח. ח פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים
ט. ט באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך
י. י אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא
יא. יא כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך
יב. יב הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת
יג. יג אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות
יד. יד אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל
טו. טו בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני
טז. טז ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים
יז. יז אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום
יח. יח כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת
יט. יט שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך
כ. כ אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו
כא. כא כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה
כב. כב שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך
כג. כג אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה
כד. כד גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו
כה. כה ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך
כו. כו תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה)
כז. כז כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה
כח. כח אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף
כט. כט למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים
ל. ל למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך
לא. לא אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים
לב. לב אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש
לג. לג עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות
לד. לד והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל
לה. לה הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד