א. א אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם
ב. ב כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה
ג. ג בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן
ד. ד ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים
ה. ה גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח
ו. ו כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ
ז. ז ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו
ח. ח מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו
ט. ט זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ
י. י התרפית ביום צרה-- צר כחכה
יא. יא הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך
יב. יב כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו
יג. יג אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך
יד. יד כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת
טו. טו אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו
טז. טז כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה
יז. יז בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך
יח. יח פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
יט. יט אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים
כ. כ כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך
כא. כא ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב
כב. כב כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע
כג. כג גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב
כד. כד אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים
כה. כה ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב
כו. כו שפתים ישק משיב דברים נכחים
כז. כז הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך
כח. כח אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך
כט. כט אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו
ל. ל על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב
לא. לא והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה
לב. לב ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר
לג. לג מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב
לד. לד ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן