א. א דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו
ב. ב מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי
ג. ג אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין
ד. ד אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר
ה. ה פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני
ו. ו תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש
ז. ז ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד
ח. ח פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף
ט. ט פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון
י. י אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה
יא. יא בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר
יב. יב גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה
יג. יג דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה
יד. יד היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה
טו. טו ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה
טז. טז זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם
יז. יז חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה
יח. יח טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה
יט. יט ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך
כ. כ כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון
כא. כא לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים
כב. כב מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה
כג. כג נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ
כד. כד סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני
כה. כה עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון
כו. כו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה
כז. כז צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל
כח. כח קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה
כט. כט רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה
ל. ל שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל
לא. לא תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה {ש}