א. א בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך
ב. ב לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו
ג. ג כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה
ד. ד ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות
ה. ה רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו
ו. ו ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע
ז. ז ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי
ח. ח הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה
ט. ט פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי
י. י פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי
יא. יא ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך
יב. יב ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי
יג. יג ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני
יד. יד כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה
טו. טו שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך
טז. טז יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים
יז. יז יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך
יח. יח יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך
יט. יט אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד
כ. כ ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה
כא. כא כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס
כב. כב עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
כג. כג הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה