א. א לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה
ב. ב כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון
ג. ג בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה
ד. ד והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך
ה. ה גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה
ו. ו והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים
ז. ז דום ליהוה-- והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות
ח. ח הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע
ט. ט כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ
י. י ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו
יא. יא וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום
יב. יב זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו
יג. יג אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו
יד. יד חרב פתחו רשעים-- ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך
טו. טו חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה
טז. טז טוב-מעט לצדיק-- מהמון רשעים רבים
יז. יז כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה
יח. יח יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה
יט. יט לא-יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו
כ. כ כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו
כא. כא לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן
כב. כב כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו
כג. כג מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ
כד. כד כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך ידו
כה. כה נער הייתי-- גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש-לחם
כו. כו כל-היום חונן ומלוה וזרעו לברכה
כז. כז סור מרע ועשה-טוב ושכן לעולם
כח. כח כי יהוה אהב משפט ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת
כט. כט צדיקים יירשו-ארץ וישכנו לעד עליה
ל. ל פי-צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט
לא. לא תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו
לב. לב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו
לג. לג יהוה לא-יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו
לד. לד קוה אל-יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה
לה. לה ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן
לו. לו ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא
לז. לז שמר-תם וראה ישר כי-אחרית לאיש שלום
לח. לח ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה
לט. לט ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה
מ. מ ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו