א. א מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב
ב. ב ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי
ג. ג כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה
ד. ד כי אין חרצבות למותם ובריא אולם
ה. ה בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו
ו. ו לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו
ז. ז יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב
ח. ח ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו
ט. ט שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ
י. י לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו
יא. יא ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון
יב. יב הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל
יג. יג אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי
יד. יד ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים
טו. טו אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי
טז. טז ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני
יז. יז עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם
יח. יח אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות
יט. יט איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות
כ. כ כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה
כא. כא כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן
כב. כב ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך
כג. כג ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני
כד. כד בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני
כה. כה מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ
כו. כו כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם
כז. כז כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך
כח. כח ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך