Genesis, Chapter 26 ܟܘ

ܐ. והוה כפנא תקיף בארעא דכנען בר מכפנא קדמאה דהוה ביומי אברהם ואזל יצחק לות אבימלך מלכא דפלישׁתאי לגרר    ܒ. והוה בלבביה דיצחק למיחות למצרים ואתגלי ליה ייי ואמר לא תיחות למצרים שׁרי בארעא דאימר לך    ܓ. דור בארעא הדא ויהי מימרי בסעדך ואבריכינך ארום לך ולבנך אתן ית כל ארעתא האילין ואקיים ית קיימא דקיימית לאברהם אבוך    ܕ. ואסגי ית בנך הי ככוכבי שׁמיא ואיתן לבנך ית כל ארעתא האילין ויתברכון בגין בנך כל עממי ארעא    ܗ. חולף די קבל אברהם במימרי ונטר מטרת מימרי פיקודיי קיימיי ואורייתיי    ܘ. ויתיב יצחק בגרר    ܙ. ושׁאילו אינשׁי אתרא על אינתתיה ואמר אחתי היא ארום דחיל למימר לה אינתתי ארום חשׁיב בליביה דילמא יקטלונני אינשׁא אתרא על עיסק רבקה ארום שׁפירת חזו היא    ܚ. והוה כד סגו ליה תמן יומיא למשׁרי ואודיק אבימלך מלכא דפלישׁתאי מן חרכא וחמא והוה יצחק חאיך עם רבקה אינתתיה    ܛ. וקרא אבימלך ליצחק ואמר ברם הא אינתתך היא והיכדין אמרת אחתי היא ואמר ליה יצחק ארום אמרית בלבבי דילמא אתקטל בגינה    ܝ. ואמר אבימלך מה דא עבדת לנא כזעיר פון שׁכיב מלכא דמיחד בעמא עם אינתתך ואייתיתא עלינא חובא    ܝܐ. ופקיד אבימלך ית כל עמא למימר דיקרב לבישׁ בגברא הדין ובאינתתיה איתקטלא יתקטל    ܝܒ. וזרע יצחק לצדקתא בארעא ההיא ואשׁכח בשׁתא ההיא על חד מאה בדשׁערוי וברכיה ייי    ܝܓ. ורבא גברא ואזל אזיל ורבי עד די רבא לחדא    ܝܕ. והוו ליה גיתי עאן וגיתין תורין ופולחנא סגיאה וקניאו יתיה פלישׁתאי    ܝܗ. וכל בירין דחפסו עבדי אבוי ביומי אברהם אבוי טמונינון פלישׁתאי ומלונון עפרא    ܝܘ. ואמר אבימלך ליצחק איזל מעימנא ארי תקיפתא מיננא בניכסין לחדא    ܝܙ. ואזל מתמן יצחק ושׁרא בנחלא דגרר ויתיב תמן    ܝܚ. ותב יצחק וחפס ית בירן דמוי די חפסו עבדי אבוי ביומי אברהם אבוי וטמונינון פלישׁתאי בתר דמית אברהם וקרא להון שׁמהן הי כשׁמהן די הוה קרי להון אבוי    ܝܛ. וחפסו עבדי יצחק ביספר נחלא ואשׁכחו תמן ביר מוי נבעין    ܟ. ונצו רעוותא דיגרר עם רעוותא דיצחק למימר דילנא מיא והות צבו מן שׁמיא ויבשׁת ובכן אהדרו יתה ליצחק ונבעת וקרא שׁמא דבירא עסק ארום אתעסקו עלה עימיה    ܟܐ. וחפסו ביר אוחרי נצו אוף עלה ויבשׁת ותו לא נבעת וקרא שׁמא שׁמה סטנא    ܟܒ. ואיסתלק מתמן וחפס ביר אוחרי ולא נצו עלה הי כקדמאי וקרא שׁמא שׁמה רווחתא ואמר ארום כדון ארווח ייי לנא ויפישׁיננא בארעא    ܟܓ. וסליק מתמן לבירא דשׁבע    ܟܕ. ואיתגלי ליה ייי בלילייא ההוא ואמר אנא אלקיה דאברהם אבוך לא תידחל ארום בסעדך מימרי ואיבריכינך ואסגי ית בנך בגין זכוותא דאברהם עבדי    ܟܗ. ובנא תמן מדבחא וצלי בשׁמא דייי ופרס תמן משׁכניה וחפסו תמן עבדי יצחק בירא    ܟܘ. וכד נפק יצחק מגרר איתיבשׁן ביריהון ואילניהון לא עבדו פירין וארגישׁו דבגין דתריכו יתיה הוות להון כל דא ואזל אבימלך לוותיה מגרר ואתקיף ברחמוי למיזל עימיה ופיכל רב חיליה    ܟܙ. ואמר להון יצחק מדין אתיתון לותי דאצלי עליכון ואתון סניתון יתי ותרכתוני מלוותכון    ܟܚ. ואמרו מחמא חמינא ארום הוה מימרא דייי בסעדך דבזכותך הוות לן כל טבתא וכדו נפקתא מן ארען יבישׁו בירן ואילננא לא עבדו פירין ואמרנא נהדריניה לותנא ותתקיים כדון מומתא דהות בינן ומבכין תהי בינן ובינך ונגזור קים עמך    ܟܛ. אם תעבד עימנא בישׁא היכמא דלא קריבנא בך לבישׁ והיכמה דעבדנא עימך לחוד טב ושׁלחנך פון בשׁלם אנת כדון בריכא דייי    ܠ.    ܠܐ. ואקדימו בצפרא וקיימו גבר לאחוי ופסג מתגא דחמריה ויהב פסגא חדא להום לסהדו וצלי עליהום יצחק ואתרווחו ואלוינון יצחק ואזלו מלותיה בשׁלם    ܠ ܒ. והוה ביומא ההוא ואתו עבדי יצחק ותנו ליה על עיסק בירא דחפסו ואמרו ליה אשׁכחנא מוי    ܠ ܓ. וקרא יתה שׁבעה בגין כן שׁמא דקרתא ביר שׁבע עד יומא הדין    ܠ ܕ. והוה עשׁו בר ארבעין שׁנין ונסיב איתא ית יהודית ברת בארי חיתאה וית בשׁמת ברת אילון חיתאה    ܠ ܗ. והוון מגחנן בפולחנא נוכראה ומתכוונן לאמרדא בעובדיהון בישׁיא ליצחק ולרבקה