א. איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני־קדש בראש כל־חוצות ס
ב. בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר ס
ג. גם־תנין תנים חלצו שד היניקו גוריהן בת־עמי לאכזר כי ענים כיענים במדבר ס
ד. דבק לשון יונק אל־חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם ס
ה. האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות ס
ו. ויגדל עון בת־עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו־רגע ולא־חלו בה ידים ס
ז. זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם ס
ח. חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ ס
ט. טובים היו חללי־חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי ס
י. ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת־עמי ס
יא. כלה יהוה את־חמתו שפך חרון אפו ויצת־אש בציון ותאכל יסודתיה ס
יב. לא האמינו מלכי־ארץ וכל כל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם ס
יג. מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים ס
יד. נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם ס
טו. סורו טמא קראו למו סורו סורו אל־תגעו כי נצו גם־נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור ס
טז. פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים וזקנים לא חננו ס
יז. עודינה עודינו תכלינה עינינו אל־עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל־גוי לא יושע ס
יח. צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי־בא קצינו ס
יט. קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו ס
כ. רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים ס
כא. שישי ושמחי בת־אדום יושבתי יושבת בארץ עוץ גם־עליך תעבר־כוס תשכרי ותתערי ס
כב. תם־עונך בת־ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת־אדום גלה על־חטאתיך פ
| 
