א. רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו:
ב. כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות:
ג. והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם:
ד. המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה:
ה. וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה:
ו. ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה:
ז. הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן:
ח. גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה:
ט. כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח:
י. הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול:
יא. לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני:
יב. כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה:
יג. על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה:
יד. כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי:
טו. ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי:
טז. כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר:
יז. הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה:
יח. אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות:
יט. אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון:
כ. אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים:
כא. הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה:
כב. לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים:
כג. והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם:
כד. אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם:
כה. ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם:
כו. ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות:
כז. כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש:
כח. ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים:
כט. והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו:
ל. וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון:
לא. כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו:
לב. ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה:
לג. כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים:
לד. נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה:
לה. ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל:
לו. או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע:
לז. כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה:
לח. ומי אשר לא ידע אל ידע:
לט. לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות:
| 
