א. ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא:
ב. למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר:
ג. כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחפץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים:
ד. ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם:
ה. אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים:
ו. כי על כן התבשרו גם המתים למען ישפטו בבשר לפי דרך בני אדם ויחיו ברוח לפי דרך אלהים:
ז. הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל:
ח. ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה:
ט. היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות:
י. איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים:
יא. איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן:
יב. אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נסתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר:
יג. כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו:
יד. אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד:
טו. רק אל יענה איש מכם כרצח או כגנב או כפעל און או כנכנס בפקדת אחרים:
טז. ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה:
יז. כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים:
יח. הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא:
יט. לכן גם המענים כרצון אלהים יפקידו את נפשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב:
| 
