א. ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו:
ב. ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו:
ג. ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו:
ד. ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו:
ה. ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול:
ו. ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים:
ז. ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו:
ח. ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה:
ט. ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה:
י. ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול:
יא. ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים:
יב. וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר:
יג. ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם:
יד. ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו:
טו. וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו:
טז. וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם:
יז. ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים:
יח. ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך:
יט. ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה:
כ. ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו:
כא. ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום:
כב. ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך:
כג. וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה:
כד. ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד:
כה. ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים:
כו. ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים:
כז. ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה:
כח. וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו:
כט. ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים:
ל. ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד:
| 
