א. ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים:
ב. ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם:
ג. וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה:
ד. וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם:
ה. ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות:
ו. וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה:
ז. ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם:
ח. וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה:
ט. ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו:
י. ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש עשרה למלכות אסא:
יא. ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים:
יב. ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם:
יג. וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה:
יד. וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות:
טו. וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב:
טז. וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון:
יז. והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו:
יח. ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים:
יט. ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא:
| 
