א. פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא:
ב. חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח:
ג. ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה:
ד. המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים:
ה. כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח:
ו. והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם:
ז. ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה:
ח. כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים:
ט. ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים:
י. אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו:
יא. בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים:
יב. כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים:
יג. כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים:
יד. ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע:
טו. ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים:
טז. ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה:
יז. ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא:
יח. אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא:
יט. כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן:
כ. כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו:
כא. והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים:
כב. אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח:
כג. ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס:
כד. לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם:
|