א. והננו מודיעים אתכם אחי את חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא:
ב. כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם:
ג. כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו:
ד. ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים:
ה. ולא כאשר הוחלנו כי אם את עצמם נתנו בראשונה לאדון וגם לנו ברצון האלהים:
ו. עד כי בקשנו מן טיטוס כאשר החל כן גם לגמור בכם את גמילות החסד הזאת:
ז. אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה:
ח. ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם לבחן על ידי זריזות אחרים גם את אמתת אהבתכם:
ט. כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו:
י. ואחוה את דעתי בדבר הזה כי זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי גם לחפץ:
יא. ועתה גם השלימו את המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם תגמרו כפי יכלתכם:
יב. כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה שיש לו ולא לפי מה שאין לו:
יג. כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם:
יד. למען גם יתרם יהיה למלא מחסרכם כדי להשות:
טו. ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר:
טז. ותודות לאלהים הנותן גם בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת:
יז. כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו:
יח. ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל הקהלות:
יט. ומלבד זאת גם נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם:
כ. ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על ידינו:
כא. כי משגיחים אנחנו על הטוב לא לפני האדון לבד כי גם לפני האדם:
כב. ונשלח עמהם את אחינו אשר בחנו את שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם:
כג. אם לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותפארת המשיח:
כד. על כן הראו והוכיחו להם לפני הקהלות את אהבתכם ואת תהלתנו עליכם:
|