א. ועתליה אם אחזיהו וראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה:
ב. ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת:
ג. ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ:
ד. ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך:
ה. ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך:
ו. והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח:
ז. ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך:
ח. והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו:
ט. ויעשו שרי המאיות ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן:
י. ויתן הכהן לשרי המאיות את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד אשר בבית יהוה:
יא. ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב:
יב. ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך:
יג. ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה:
יד. ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר:
טו. ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה:
טז. וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם:
יז. ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם:
יח. ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית יהוה:
יט. ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים:
כ. וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך:
כא. בן שבע שנים יהואש במלכו:
| 
