א. לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשפט את החיים ואת המתים בהופעתו ובמלכותו:
ב. הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה:
ג. כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נפשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים:
ד. ויטו אזניהם מן האמת ויפנו אל ההגדות:
ה. אבל אתה היה ער בכל סבל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך:
ו. כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה:
ז. המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי:
ח. ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השפט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הופעתו:
י. כי דימס עזבני באהבתו את העולם הזה וילך לו לתסלוניקי וקריסקיס הלך לגלטיא וטיטוס לדלמטיא:
יא. ולוקס הוא לבדו עמדי קח את מרקוס והביאהו אתך כי יועיל לי למאד לעבודה:
יב. את טוכיקוס שלחתי לאפסוס:
יג. את המטפחת שהנחתי בטרואס אצל קרפוס הביאהו אתך בבואך ואף את הספרים ובפרט את המגלות של קלף:
יד. אלכסנדר חרש הנחשת עשה לי רעות רבות ישלם לו יהוה כמעשיו:
טו. וגם אתה השמר לך ממנו כי מרו מרה את דברינו:
טז. בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון:
יז. אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מפי אריה:
יח. ויצילני האדון מכל מעשה רע ויושיעני אל מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן:
יט. שאל לשלום פריסקה ועקילס ובית אניסיפורוס:
כ. ארסטוס נשאר בקורנתוס ואת טרופימוס הנחתי חולה במילטוס:
כא. חושה לבוא לפני הסתיו אובולוס ופודיס ולינוס וקלודיה והאחים כלם שאלים לשלומך:
כב. אדנינו ישוע המשיח יהי עם רוחך החסד עמכם אמן:
| 
