א. ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי:
ב. והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים:
ג. ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס:
ד. ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים:
ה. ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס:
ו. הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות:
ז. וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו:
ח. ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו:
ט. ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית:
י. והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו:
יא. וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ:
יב. ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים:
יג. ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל:
יד. ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא:
טו. ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו:
טז. וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה:
יז. ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח:
יח. ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס:
יט. ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך:
כ. לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים:
כא. וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה:
כב. ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך:
כג. ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו:
כד. ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו:
כה. ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו:
כו. ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי:
כז. וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה:
כח. ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם:
כט. ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי:
ל. ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר:
לא. ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים:
לב. ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך:
לג. ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה:
לד. ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים:
לה. כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו:
לו. וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל:
לז. אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן:
לח. את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו:
לט. ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ:
מ. אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי:
מא. לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים:
מב. ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים:
מג. ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו:
מד. עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר:
מה. והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים:
מו. כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים:
מז. ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו:
מח. ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים:
| 
