א. וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים:
ב. ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר:
ג. אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם:
ד. ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר:
ה. מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי:
ו. והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים:
ז. ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל:
ח. ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם:
ט. ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו:
י. וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה:
יא. והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין:
יב. ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש:
יג. ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס:
יד. והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך:
טו. וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה:
טז. ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש:
יז. ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים:
יח. ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים:
יט. והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם:
כ. ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע:
כא. ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון:
כב. וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא:
כג. ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון:
כד. כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב:
כה. וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא:
כו. ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים:
כז. ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא:
כח. ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס:
כט. ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה:
ל. וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול:
| 
