א. ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול:
ב. ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה:
ג. ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום:
ד. והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס:
ה. ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת:
ו. ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע:
ז. אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים:
ח. ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה:
ט. ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו:
י. ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים:
יא. ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו:
יב. והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון:
יג. ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים:
יד. והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו:
טו. ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו:
טז. ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו:
יז. אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם:
יח. וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה:
יט. וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה:
כ. ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא:
כא. וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה:
כב. וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי:
כג. וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע:
כד. אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל:
כה. ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו:
כו. אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת:
כז. כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת:
כח. ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו:
כט. וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר:
ל. אבל האלהים הקימו מן המתים:
לא. וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם:
לב. ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע:
לג. ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך:
לד. ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים:
לה. על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת:
לו. כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת:
לז. ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת:
לח. לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים:
לט. ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו:
מ. לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים:
מא. ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם:
מב. ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה:
מג. ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים:
מד. ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה:
מה. ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף:
מו. אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים:
מז. כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ:
מח. וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם:
מט. ויפרץ דבר יהוה בכל המקום:
נ. אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם:
נא. והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון:
נב. והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש:
| 
