א. אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם:
ב. ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר:
ג. ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום:
ד. וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים:
ה. כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו:
ו. ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים:
ז. ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני:
ח. ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו:
ט. והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו:
י. ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות:
יא. ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק:
יב. ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם:
יג. ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו:
יד. ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו:
טו. כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת:
טז. ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו:
יז. ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה:
יח. וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי:
יט. ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך:
כ. ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו:
כא. ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך:
כב. וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה:
כג. ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה:
כד. ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו:
כה. ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט:
כו. וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא:
כז. ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן:
כח. ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה:
כט. אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו:
ל. וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם:
| 
