א. ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים:
ב. כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים:
ג. וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב:
ד. ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים:
ה. ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים:
ו. וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול:
ז. ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת:
ח. וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל:
ט. אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע:
י. יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא:
יא. והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה:
יב. ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע:
יג. ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע:
יד. ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר:
טו. ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו:
טז. ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו:
יז. אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה:
יח. ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע:
יט. ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם:
כ. כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו:
כא. ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה:
כב. כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת:
כג. ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים:
כד. ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם:
כה. אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק:
כו. יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו:
כז. כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת:
כח. לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות:
כט. ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם:
ל. בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש:
לא. ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב:
לב. וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות:
לג. ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם:
לד. כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם:
לה. וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו:
לו. ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים:
לז. גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים:
| 
