א. ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים:
ב. וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול:
ג. ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא:
ד. והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר:
ה. ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח:
ו. ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה:
ז. כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו:
ח. ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא:
ט. ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא:
י. ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה:
יא. ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים:
יב. ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים:
יג. ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם:
יד. וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן:
טו. וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש:
טז. כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע:
יז. ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש:
יח. ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף:
יט. ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי:
כ. ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים:
כא. אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים:
כב. ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך:
כג. כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע:
כד. ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם:
כה. והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים:
כו. וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה:
כז. ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות:
כח. ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא:
כט. ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת:
ל. וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא:
לא. ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו:
לב. וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו:
לג. בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו:
לד. ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר:
לה. ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע:
לו. ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל:
לז. ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא:
לח. ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו:
לט. ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח:
מ. ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין:
| 
