א. שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל:
ב. נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה:
ג. כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל:
ד. כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו:
ה. ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון:
ו. דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל:
ז. ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו:
ח. עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו:
ט. המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא:
י. שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו:
יא. לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם:
יב. כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו:
יג. לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא:
יד. דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם:
טו. שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף:
טז. לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי:
יז. ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה:
יח. הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:
יט. כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש:
כ. הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:
כא. שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם:
כב. כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט:
כג. הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע:
כד. ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן:
כה. הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל:
כו. ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם:
כז. והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו:
| 
