א. הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל:
ב. עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם:
ג. המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס:
ד. השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק:
ה. הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר:
ו. השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף:
ז. לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים:
ח. נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה:
ט. והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו:
י. ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה:
יא. כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים:
יב. הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה:
יג. השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים:
יד. כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה:
| 
