א. כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך:
ב. והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:
ג. נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה:
ד. כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק:
ה. ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:
ו. נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה:
ז. כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך:
ח. ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו:
ט. ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב:
י. וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו:
יא. כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו:
יב. ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא:
יג. ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא:
יד. ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים:
טו. ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל:
טז. ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק:
יז. לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו:
| 
