א. כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ:
ב. ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו:
ג. והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס:
ד. שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ:
ה. לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה:
ו. לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר:
ז. נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם:
ח. העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים:
ט. והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור:
י. והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר:
יא. הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה:
יב. ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו:
יג. ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא:
יד. הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד:
| 
