א. בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה:
ב. ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי:
ג. ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה:
ד. ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל:
ה. ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו:
ו. ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו:
ז. וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו:
ח. וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים:
ט. ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי:
י. ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם:
יא. ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו:
יב. וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה:
יג. ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס:
יד. ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש:
טו. ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר:
טז. ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה:
יז. ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון:
יח. ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי:
יט. ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ:
כ. האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס:
כא. והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון:
כב. והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו:
כג. ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות:
כד. ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים:
כה. ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר:
כו. ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים:
כז. ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין:
| 
