א. לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון:
ב. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו:
ג. וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה:
ד. ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו:
ה. כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים:
ו. וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה:
ז. ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה:
ח. חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות:
ט. כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם:
י. לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף:
יא. וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים:
יב. כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך:
יג. תמים תהיה עם יהוה אלהיך:
יד. כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך:
טו. נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון:
טז. ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות:
יז. ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו:
יח. נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו:
יט. והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו:
כ. אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא:
כא. וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה:
כב. אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו:
| 
