א. והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ:
ב. ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך:
ג. ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה:
ד. ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:
ו. ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך:
ז. יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך:
ח. יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך:
ט. יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו:
י. וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך:
יא. והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך:
יב. יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה:
יג. ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות:
יד. ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם:
טו. והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך:
טז. ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה:
יח. ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:
יט. ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך:
כ. ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני:
כא. ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה:
כב. יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך:
כג. והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל:
כד. יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך:
כה. יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ:
כו. והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד:
כז. יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא:
כח. יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב:
כט. והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע:
ל. אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו:
לא. שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע:
לב. בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך:
לג. פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים:
לד. והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה:
לה. יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך:
לו. יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן:
לז. והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה:
לח. זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה:
לט. כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת:
מ. זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך:
מא. בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי:
מב. כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל:
מג. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה:
מד. הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב:
מה. ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך:
מו. והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם:
מז. תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל:
מח. ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך:
מט. ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו:
נ. גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן:
נא. ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך:
נב. והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך:
נג. ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך:
נד. האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר:
נה. מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך:
נו. הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה:
נז. ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך:
נח. אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך:
נט. והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים:
ס. והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך:
סא. גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך:
סב. ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך:
סג. והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה:
סד. והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן:
סה. ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש:
סו. והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך:
סז. בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה:
סח. והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה:
| 
