א. ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם:
ב. ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה:
ג. וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש:
ד. וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח:
ה. הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו:
ו. טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח:
ז. ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש:
ח. יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא:
ט. טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם:
י. כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו:
יא. גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם:
יב. ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק:
יג. טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד:
יד. כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש:
טו. ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו:
טז. אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח:
| 
