א. טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו:
ב. טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו:
ג. טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב:
ד. לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה:
ה. טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים:
ו. כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל:
ז. כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה:
ח. טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח:
ט. אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח:
י. אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה:
יא. טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש:
יב. כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה:
יג. ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו:
יד. ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה:
טו. את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו:
טז. אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם:
יז. אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך:
יח. טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם:
יט. החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר:
כ. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:
כא. גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך:
כב. כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים:
כג. כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני:
כד. רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו:
כה. סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות:
כו. ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה:
כז. ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון:
כח. אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי:
כט. לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים:
| 
