א. לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים:
ב. והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח:
ג. אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים:
ד. גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה:
ה. כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים:
ו. אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי:
ז. על כן אל יהי חלקכם עמהם:
ח. כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור:
ט. כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת:
י. ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו:
יא. ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם:
יב. כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר:
יג. אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא:
יד. על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח:
טו. ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים:
טז. מוקירים העת כי הימים רעים המה:
יז. על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו:
יח. ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח:
יט. ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם:
כ. והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח:
כא. הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים:
כב. הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו:
כג. כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף:
כד. אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר:
כה. האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה:
כו. למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים:
כז. להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה:
כח. כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו:
כט. כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו:
ל. כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו:
לא. על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד:
לב. גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו:
לג. ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה:
| 
