א. ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך:
ב. אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו:
ג. ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים:
ד. ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים:
ה. וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם:
ו. ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו:
ז. ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה:
ח. ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
ט. כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין:
י. ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין:
יא. ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן:
יב. וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם:
יג. ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה:
יד. ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:
טו. לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך:
טז. ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה:
יז. כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם:
יח. והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר:
יט. ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים:
כ. ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם:
כא. והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים:
כב. ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה:
כג. ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת:
כד. ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר:
כה. וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר:
| 
