א. ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך מבבל:
ב. מבני פינחס גרשם מבני איתמר דניאל מבני דויד חטוש:
ג. מבני שכניה מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים:
ד. מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים:
ה. מבני שכניה בן יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים:
ו. ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים:
ז. ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים:
ח. ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים:
ט. מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים:
י. ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים:
יא. ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים:
יב. ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים:
יג. ומבני אדניקם אחרנים ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים:
יד. ומבני בגוי עותי וזבוד ועמו שבעים הזכרים:
טו. ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם:
טז. ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים:
יז. ואוצאה אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים בכספיא המקום להביא לנו משרתים לבית אלהינו:
יח. ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר:
יט. ואת חשביה ואתו ישעיה מבני מררי אחיו ובניהם עשרים:
כ. ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות:
כא. ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו:
כב. כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו:
כג. ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו:
כד. ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה:
כה. ואשקולה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים:
כו. ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר:
כז. וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב:
כח. ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם:
כט. שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה:
ל. וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו:
לא. ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון ללכת ירושלם ויד אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך:
לב. ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה:
לג. וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי הלוים:
לד. במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל בעת ההיא:
לה. הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהוה:
לו. ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלהים:
| 
